<h1>בה"ג הלכ' עבודה זרה</h1>
<h2>דף עד.</h2>
ואילו בר ישראל דאנסין ליה גוים ואמרין ליה כפר במילתא דשמיא ופלח לע"ז ואי לא קטילנא לך, לימסר נפשיה לקטלא ולא לפלח לע"ז, דא"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק נמנו וגמרו בעליית בית נתזא בלוד כל עבירות שבתורה אם אומרים לו לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים. ע"ז מנלן, מחנניה מישאל ועזריה דכתיב (דניאל ג', י"ח) והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהיך לא איתנא פלחין. גילוי עריות מנלן, דאמר רב יהודה אמר רב (ע"ה.) מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבבו טינא באו ושאלו לרופאים אמרו אין לו תקנה עד שתיבעל לו, וכששמעו חכמים בדבר אמרו ימות ואל תבעל לו, תעמוד לפניו ערומה, ימות ולא תעמד לפניו ערומה, תספר עמו מאחורי הגדר, ימות ואל תספר עמו מאחורי הגדר. שפיכות דמים מנלן, מההוא גברא דאתא לקמיה דרבא א"ל אמר לי מרי דודאי קטליה לפלניא ואי לא קטילנא לך, אמר ליה ליקטלך ולא תקטול, מי יימר דדמא דידך סמוק דילמא דחברך סומק טפי.
כי אתא רב דימי א"ר יוחנן הא דאמרת כל עבירות שבתורה יעבור ואל יהרג לא שנו אלא שלא בשעת השמד אבל בשעת השמד יהרג ואל יעבור, מאי טעמא, כיון דגזרה למיעקרה למילתא הוי קידוש השם וקרינן ביה (ויקרא כ"ב, ל"ב) ולא תחללו את שם קדשי, ואפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבר, מאי מצוה קלה, אמר רב אפילו ערקתא דמסאנא דאיסורא דרבנן היא ולא מינכרא מילתא. וכמה פרהסיא, אמר רבי יעקב א"ר יוחנן אין פרהסיא פחותה מעשרה בני אדם וכולהו מישראל. אמר רבה האי גוי דא"ל לישראל קטול אספסתא בשבתא ושדי לסוסאי ואי לא קטילנא לך, יעבור ואל יהרג, א"ל קטול שדי בנהרא דלאו להנאתו הוא אלא לעבוריה קא מיכוין, יהרג ואל יעבור, שאר עבירות דלאו להנאתו, בפרהסיא, יהרג ואל יעבור, להנאתו אפילו בפרהסיא יעבור ואל יהרג, ואפילו ע"ז נמי כגון קואקי ודומנקי דפלחין לבי נורא, בשעת השמד אפילו כל עבירות ואפילו בצינעה יהרג ואל יעבור.
